Abstract
לפני כשנתיים הוטלה עליי שליחות גדולה ומרגשת: לפענח את הכתובת מהר עיבל, הכתובת העברית הקדומה והחשובה ביותר, זכות גדולה המזדמנת לחוקר פעם אחת בחייו. תהליך הפיענוח היה מהיר יחסית. כעבור ימים אחדים בשעת לילה מאוחרת ראיתי לראשונה את השם המפורש 'יהו' בכתב הפרוטו-כנעני על גבי הסריקות של הכתובת הפנימית-ב של הר עיבל. להתרגשותי לא היה גבול. הזכרה זו קודמת במאות שנים לכתובות אחרות שבהן נזכר השם המפורש של אלוהי ישראל בטקסטים עבריים ומואביים... הזכרת השם 'יהו', שמו של אלוהי ישראל, בכתובת על לוחית עופרת זעירה שנמצאה באתר התנחלות ישראלי, בסוף מאה יג לפנסה"נ, חשיבותה מכרעת להבנת ראשית ההיסטוריה של עם ישראל בארצו. זו ראיה חשובה לכך שהיו ישראלים יודעי קרוא וכתוב בתקופה קדומה זו. הסופר אשר כתב טקסט זה יכול היה לכתוב טקסטים מקראיים רבים, ומכאן חשיבותו העצומה לחקר המקרא. הכתובת מעידה... שהיו לעם ישראל נורמות חברתיות ואיסורים דתיים, שמפני הפרתן מוזהר הארור ומחוייב במיתה. עם ישראל מצטייר אפוא כקהילה דתית מגובשת, כבר בראשית התנחלותו בארץ כמתואר במקרא. הכתובת מהר עיבל היא גם ראיה לשימוש בלתי עקבי באמות קריאה בדומה לספרות האוגריתית. הכתובת מהר עיבל היא אפוא לא רק רעידת אדמה בחקר המקרא וההיסטוריה של עם ישראל ושכניו בתקופה זו, אלא גם פריצת דרך נחשונית בחקר הלשון העברית בתקופת המקרא. --
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Place of Publication | רחובות |
| Publisher | הוצאת מגילת ספר - המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה |
| Number of pages | 258 |
| ISBN (Print) | 9789659309672 |
| State | Published - 2024 |