הדיוק של סקירת האוכלוסייה לוירוס הקורונה והערכת מספר הבדיקות הנדרש לאבחון מחלה אצל יחידים

השליטה במגפת הקורונה וגם היציאה מהסגר והיכולת להחזיר את הפעילות הכלכלית תלויים במידה רבה ביכולת לאבחן חולים על ידי מכלול בדיקות. אולם, דיוק הבדיקות איננו תמיד ידוע ולשגיאות באבחון יש משמעויות אישיות וכלכליות רחבות. הנתונים הידועים הנם בדרך כלל הנתונים הטכניים של הבדיקות כלומר הרגישות והסגוליות של הבדיקות אשר יכולים רק לכמת אחוזי זיהוי נכונים באוכלוסייה מתוך החולים או הבריאים. כלומר, בדיקות הזיהוי מגלות נשאים/חולים מתוך קבוצה של נשאים/חולים שכבר אובחנו או מגלות בריאים מתוך קבוצה של אנשים שאובחנו כבריאים. בעזרת בדיקות אלו אפשר לחשב את העלויות של שימוש בבדיקות לגילוי חולים ולכן מדדי הזיהוי הטכניים חשובים להערכת מדיניות לאומית. המאמר יראה שנתונים אלו אינם יכולים לאמוד את אחוז האבחנות הנכונות של יחידים או את אחוז הטעויות החיוביות והשליליות של האבחון. המאמר מפרט את האלגברה של חישובי דיוק האבחנות של יחידים, ומצביע על אחוז נמוך של אבחון נכון של נשאים/חולים כאשר הימצאות המחלה באוכלוסייה נמוכה וכשנדרש מספר גבוה של בדיקות כדי לאבחן חולה אחד. מאמר זה בעל חשיבות גדולה לתכנון היציאה מהסגר ולתכנון עתידי של ניהול התפרצות המגפה. (מתוך המאמר)