Abstract
מטרת המאמר לסקור בקווים כלליים את המגמות הטיפוסיות להגירה החדשה ואת מאפייני המהגרים החדשים בישראל. הסקירה מאורגנת סביב שני צירים עיקריים שמאפיינים את גלי ההגירה לישראל מסוף שנות השמונים ואילך: הגירה בחסות חוק השבות (המוגדרת כעלייה וכוללת בעיקר מהגרים אתניים) והגירה לא-יהודית (מהגרי עבודה לא אתניים בהיתר ובלא היתר, וכן פליטים מאפריקה). הדיון אודות מהגרים אתניים מתמקד בהישגים בתחום הכלכלי-חברתי של קבוצות עולים על פי ארץ מוצא. הדיון אודות מהגרים לא אתניים עוסק במיסוד התופעה של הגירת עבודה ותוצאותיה. הדיון במסקנות מתייחס לארבעה אתגרים שנובעים מהפיכתה של ישראל למדינת הגירה הלכה למעשה, ולא עוד מדינת עלייה כהגדרתה המסורתית: (1) הגירה מברית המועצות לשעבר; (2) הגירה מאתיופיה; (3) הגירה לא יהודית בחסות חוק השבות; (4) הגירת עבודה ופליטים. כל אחד מהאתגרים האלה עשוי להשפיע על מבנה הריבוד בחברה הישראלית גם לטווח ארוך ולדורות הבאים (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 339-379 |
| Number of pages | 41 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 10 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2009 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 10 Reduced Inequalities
IHP Publications
- ihp
- Foreign workers
- Immigrant absorption -- Economic aspects -- Israel
- Israel -- Aliyah -- Social aspects
- Israel -- Emigration and immigration -- Social aspects
- Noncitizens
- Social integration
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver