Abstract
תחום השיקום הפסיכיאטרי בישראל התפתח בשנים האחרונות בקצב מהיר. אחד ההישגים המרכזיים הוא חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שנחקק בשנת 2000. החוק מפרט מערך בסיסי של שירותים שיסופקו לבעלי הפרעות נפשיות העומדים בקריטריונים מסוימים. מספר הזכאים לסל השירותים בגין היותם מתמודדים עם מוגבלות נפשית ושהחלו לקבל שירותים שיקומיים עולה בקצב מהיר. בהעדר הנחיות מפורטות לבחירת שיטות ההתערבות הנכללות בסל, אין אמות מידה וקווים מנחים רשמיים להערכת היתרונות של השיטות עצמן של אופן יישומן ושל מידת האפקטיביות שלהן. במאמר נטען כי יעילותן של התערבויות שיקומיות שונות אינה אחידה, וכי הערכת היעילות היא אפשרית וחיונית לצורך בקרת האיכות ושיפור השירותים, על אף המורכבות, הקושי והמגבלות הכרוכים בכך. המחברים מתמקדים במאמצים שנעשו לאחרונה לזהות וליישם שיטות התערבות שיקומיות פסיכיאטריות המבוססות על ראיות, ובתאגר שביישומן (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 433-444 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | 26 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Disease management
- Evidence-based dentistry
- Evidence-based medicine
- Evidence-based nursing
- Mentally ill -- Rehabilitation
- People with disabilities -- Rehabilitation
- Psychopharmacology
- Self-help groups