Abstract
מדוע היססו בארגון הבריאות העולמי (WHO) לכנות את התפרצות COVID-19 כפנדמיה. מחלת הקורונה התפשטה תוך שבועות אחדים ליותר ממאה מדינות והתאימה להגדרה הקלאסית של פנדמיה. המשאבים לריסון פנדמיה שונים וגדולים יותר באופן משמעותי, וגם מרחיקי לכת לעומת הטיפול בהתפרצות מקומית או במגפה. לטיפול בפנדמיה נדרש תיאום ושיתוף פעולה בין-לאומיים ומשמעותי, הגדרה ברורה של המונח 'מגפה עולמית' אמורה להסביר באופן בהיר יותר את חומרת המצב ולהצדיק את הצעדים הקיצוניים שננקטו, לספק לקהילת הבריאות הבין-לאומית בסיס לשיתוף פעולה עם הציבור ולהעביר את תחושת הדחיפות הנחוצה למקבלי ההחלטות. היא אמורה לזרז צעדי מנע, כגון ריחוק חברתי ולכלול את המרכיבים הבאים: הגורם צריך להיות נגיף חדש שטרם הופץ בקרב בני אדם; תפוצה גאוגרפית רחבה; הידבקות ברורה מאדם לאדם; ההתפרצויות פתאומיות ורבות עוצמה ומלוות בתמותה גבוהה באופן יחסי. עדיין אין קונצנזוס לגבי העיתוי המתאים לשימוש במונח פנדמיה, המחבר מציע שארגוני הבריאות העולמיים יְכנסו קבוצה רב-תחומית שתכלול אפידמיולוגים, מומחים למחלות מידבקות, מומחים לתקשורת סיכונים ומנהלי מערכות בריאות, כדי ליצור הגדרות חדשות, ברורות יותר ומורחבות של המונחים: התפרצות, מגפה ופנדמיה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אקולוגיה וסביבה |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- COVID-19 (Disease)
- COVID-19 Pandemic, 2020-
- Crisis management
- Medicine -- International cooperation
- Pandemics
- Public health
