האיומים על המגוון הביולוגי בישראל בעידן של שינוי אקלים – קריאה להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל

בעשורים הקרובים צפוי שינוי אקלים הכולל עלייה בטמפרטורות, עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, שנות בצורת, שיטפונות ואירועי שרב. שינויים אלה במשתני האקלים צפויים להשפיע על המערכות הטבעיות, על תפקודן ועל המגוון הביולוגי שבהן. מאמר זה מתאר את ההשפעות האפשריות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל והמלצות ראשוניות להיערכות לקראתו, על בסיס סקרי מומחים ופעילות של צוותי מומחים. 103 מומחים השתתפו באופן ישיר ועקיף בעבודה זאת. על פי הערכות סקר המומחים, ההשפעות העיקריות של שינוי האקלים בישראל הן התדרדרות נוספת במצבם של בתי הגידול של מים מתוקים, התייבשות של שיחים ועצים ועלייה בתדירות ובעוצמה של השריפות ביערות ובחורשים. כמו כן, צפויים שינויים בתחומי התפוצה של מינים שונים. בים התיכון צפויים המשך ההתפשטות וההתבססות של מינים פולשים מהים האדום, בליה מואצת של סלעי החוף וקריסה של טבלאות הגידוד הייחודיות לחופי הארץ. במפרץ אילת הראו האלמוגים עמידות לעלייה בטמפרטורת הים. בשלב זה ההשלכות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל אינן ברורות במלואן, וגם הידע לגבי התרומה של פעולות ממשק לצמצום השפעות שינוי האקלים לוקה בחסר. לפיכך, ראוי לנקוט פעולות היערכות בעלות השפעה חיובית על המגוון הביולוגי בכל תרחיש של שינוי אקלים. המכלול השלם של המערכת האקולוגית עמיד לשינויים ממקור אנושי יותר מאשר חלקיו השונים, ולכן יכולתה של המערכת השלמה להתמודד עם שינוי האקלים גבוהה יותר. בהתאם לכך, הכלי החשוב ביותר לשמירה על המגוון הביולוגי לנוכח שינוי האקלים הוא שמירה על שלמות המערכת האקולוגית ככל שניתן, תוך ניהול מדיניות המיועדת להפחית את גורמי הפגיעה שאינם קשורים לשינוי האקלים. מדיניות סביבתית מושכלת והגדלת המאמץ בשמירת הטבע בישראל, הכרחיות כדי לשמור על המגוון הביולוגי מול לחצי הפיתוח. הצורך במדיניות זו גובר מאוד לנוכח הלחץ הנוסף על המערכות הטבעיות בעידן של שינוי אקלים. אנו מעוניינים להגיע למצב של חוסן מרבי של שטחים, כדי שיהיו מוגנים מפני השפעת שינוי אקלים בעתיד. מתוצאות סקר המומחים ניתן להסיק כי לשם כך צריכים האזורים המוגנים להתאפיין בעושר מינים גבוה או לכלול מארג של בתי גידול רבים ושונים. אם באתרים המוגנים יתקיים שיעור סף של אוכלוסייה אזורית או עולמית, יגדל עוד יותר חוסן המערכת הטבעית לשינוי אקלים עתידי. מארג אזורי רחב של תחומים מוגנים יהיה כלי שימור משמעותי ביותר בתנאי אקלים דינמיים. לסיכום, מודגשת כאן הקריאה להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל, שיכלול תשתיות מחקר כדי לצמצם את פערי הידע שזוהו במחקר הנוכחי. (מתוך המאמר)