Abstract
מחבר המאמר מצא מקומות אחדים בשירה המקראית המתארים את נפלאות האל או את העולם האלוהי תוך התמקדות בצמדים - לעיתים מנוגדים ולעיתים משלימים, במתחים ביניהם ובאיחודם, וכן בנקודות המפגש בין חלקי הצמד. טכניקה שירית זו מוכחת מן המקומות שבהם המשוררים חורגים מן המסורת השירית הרגילה, ובוחרים בכוונה במילים ובמבנים דינמיים שישבשו את הסדר הקפוא, ויתארו את הטבע דווקא כדינמיקה בין חלקיהם של הצמדים. המתח העומד בבסיס העולם נדרש בכל קטע שירי כזה כדי לחזק את המסר של היחידה שבה הוא נתון. בספר עמוס, פסוקי ההדוקסולוגיה מציירים אל נורא ונשגב, שעשוי להזיק בדיוק באותה מידה שבה הוא עשוי להיטיב. בספר איוב הדגש דומה למדי: המשורר מתבונן באותם אלמנטים בהתנהגות האל שנחשבים בדרך כלל כמושא לשבח ולהלל, אך מביא אותם בהקשר חדש ובלבוש שירי חדש, המוכיחים כי הם אינם ראויים לשבח אלא דווקא לגנאי, שכן הם מתארים פנים שרירותיות - אולי אף פנים של עוול - בהתנהגות האלהים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 5-30 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | בית מקרא |
| Volume | 61 |
| Issue number | א' |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Antonyms
- Bible -- Amos
- Bible -- Job
- Bible -- Psalms
- Hebrew language, Biblical
- Hebrew poetry, Biblical
- Hebrew poetry, Biblical -- History and criticism
- Nature in the Bible
- Parallelism (Linguistics)
- Style, Literary