דיאלוגים מצטלבים: דמי מזונות, אילוצים ודרגות החופש של הקאדים בבתי הדין השרעיים בישראל

שחר בוחן את הרפורמה שחלה בבתי הדין השרעיים בישראל באמצע שנות התשעים של המאה העשרים וטוען כי אופייה של הרפורמה והכלי המשפטי שנבחר למימושה - החוזר המשפטי - נקבעו במידה רבה בשל נסיבות פוליטיות ספציפיות ששררו בראשית שנות התשעים. באותה תקופה התעורר ברחוב הפלסטיני בישראל מאבק פוליטי בשאלת הסמכויות השיפוטיות של בתי הדין השרעיים. את הקובלנות העלו שורה של ארגוני נשים וקבוצות של פעילות פמיניסטיות, אשר מתחו ביקורת פומבית נוקבת על בתי הדין השרעיים וטענו שהם פועלים בדרך שמרנית ופטריארכלית ומפלים נשים באופן שיטתי. המחאה, שהתמקדה בשיעור דמי המזונות הזעום שנפסק על פי רוב לנשים בבתי הדין השרעיים, היא שהולידה את ההצעה לצמצם את סמכויותיהם. לדברי שחר, הרפורמה שיזם נשיא בית הדין השרעי לערעורים בישראל נולדה בתגובה למערכה שהובילו כמה ארגוני נשים למען הענקת סמכות לבתי המשפט לענייני משפחה לדון בסוגיות המעמד האישי של מוסלמים ונוצרים - מהלך שהיה מצמצם את כוחם של בתי הדין השרעיים.