Abstract
שבועות ספורים לאחר יום הולדתו ה-20 ניצח פליקס מנדלסון ברתולדי על ביצוע של אחת מיצירות המופת המוסיקליות של תקופת הבארוק, ה"מתיאוס פסיון" ליוהן סבסטיאן באך. ביצוע קונצרטי של יצירה דתית בת למעלה ממאה שנה לא היה עניין של מה בכך בברלין של ראשית המאה התשע-עשרה, ובעשותו כן הפך מנדלסון לסמל בעבור הדוגלים ביישומם של רעיונות היסטוריציסטיים במוסיקה. מיד לאחר ביצוע היצירה יצא מנדלסון ל"גרנד טור", ובילה בין השאר למעלה מחצי שנה באיטליה. אלון שב מעיין במכתבים שכתב מנדלסון במהלך מסעו, ובתיאוריו את המפגש עם העבר - עם חורבות רומא העתיקה, עם אמנות הרנסנס ועם מסורות מוסיקליות כנסייתיות. מכתבים אלו מחדדים את הרקע הפילוסופי והאידיאולוגי לפעולותיו של מנדלסון בשדה המוסיקה המוקדמת. לפנינו מתגלה אינטלקטואל צעיר, החוזה התפתחויות שיבשילו רק עשרות רבות של שנים מאוחר יותר, ומוסיקאי בעל תפישה מורכבת בנוגע לשאלה הסבוכה: כיצד ראוי לבצע את מוסיקת העבר? הסיעות המתנגחות עד ימינו בסוגיה זו מגייסות אליהן את מנדלסון, אך בעשותן זאת הן מרדדות את מורכבות מחשבתו ועשייתו. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 106-121 |
Number of pages | 16 |
Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
Volume | 133-134 |
State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Letters
- Mendelssohn-Bartholdy, Felix -- 1809-1847
- Music -- History and criticism
- Music -- Italy