Abstract
יחסים בין מתבגרות לאימותיהן מושפעים מתנודתיות רגשית בהתבגרות, משפיעים על גיבוש הזהות והנפרדות ועשויים להוות מקור למתח ותסכול. היחס של האם כלפי גופה ונשיותה משפיע על הדימוי הגופני של הבת, המתעצב למול גופה המשתנה. בצד חשיבות נושאים אלו, אין בנמצא כלי תצפית לבחינת היבטים מובלעים, ולא ורבליים, ביחסים בין האם לביתה המתבגרת. באמצעות פרדיגמה איכותנית-פנומנולוגית, מטרת המחקר הנוכחי היא בחינת האופן בו תהליכים התפתחותיים בהתבגרות מגולמים בגוף בתקשורת הלא ורבלית בין אמהות למתבגרות. שמונה עשרה זוגות של אימהות ונערות בגילאי 12-15, צולמו בזמן תנועה חופשית משותפת והשתתפו בריאיון חצי מובנה. נמצאו שלוש תמות: גילום סגנון ההורות בתנועה ("נוכחות ממרחק"/ "נוכחות חסרה"/ "פולשנית"). זיהוי מסרים לא מילוליים להזמנה "להתקרבות מחדש" למול ריחוק של הבת, ומשמעות ידע מגולם בגוף על מיניות וכוח ביחסים. הדיון מעמיק בהבנת מרכיבי הדינמיקה הלא ורבלית בין אימהות לבנותיהן והשפעתם על תהליכי אינדיבידואציה, על ההתנהגות של הבת בקשר ועל תחושת הנוחות בגופה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1469-1477 |
| Number of pages | 9 |
| Journal | טיפול באמנויות |
| Volume | 13 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2023 |
IHP Publications
- ihp
- Adolescence
- Adolescent psychology
- Body image
- Children
- Coming of age
- Dance therapy
- Human beings -- Attitude and movement
- Mothers and daughters
- Nonverbal communication
- Parent and teenager
- Parents