Abstract
חוקרי תולדות פולין ויהודיה תמימי דעים שלא היה סיכוי להגיע להסכם בין התנועה הלאומית היהודית לבין התנועה הלאומית הפולנית על הכרה ביהודים כמיעוט לאומי בעל זכויות לאומיות בפולין החדשה. ההיסטוריוגרפיה הקיימת על המשא ומתן שהתקיים בין שני הצדדים נוטה לרוב לקבוע לשנת 1919 - השנה בה נחתמה אמנת המיעוטים של הסכמי וורסאי - את תחילת הדיונים בנושא, ואולם למעשה היחל המשא ומתן שנים אחדות קודם לכן בראשית מלחמת העולם הראשונה. המאמר מציג מקרה מבחן שאירע באביב-קיץ 1915. לטענת המחבר, כבר בשנת 1915 נוצרו נסיבות מיוחדות שהביאו להתקרבות בין התנועה הלאומית הפולנית לזו היהודית, על בסיס תוכנית מדינית שכללה אוטונומיה פרסונלית ליהודים. הסדר מסוג זה היה אפשרי בעיני הצדדים אם הוא ייעשה במסגרת אימפריאלית רב-לאומית, ובתנאי שהמערכת הבינלאומית תערוב להסדר כתנאי להכרתה בישות הפוליטית החדשה. הסדר של הענקת זכויות לאומיות ליהודים היה פועל יוצא של מדיניות החוץ ולא של שיקולי מדניות פנים. מאמר זה יעקוב אחר המגעים בין התנועה הלאומית היהודית לבין זו הפולנית בתחילת מלחמת העולם הראשונה, יבחן את הנסיבות לכישלון המגעים ויעמוד על משמעותם.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 421-456 |
| Number of pages | 36 |
| Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| Volume | 72 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Jewish organizations -- Poland
- Jews -- History -- 20th century
- Jews -- Poland
- Jews -- Relations with Polish people
- Poland -- History
- Poland -- Nationality
- Polish people -- Relations with Jews