Abstract
ארצות הברית הייתה מרכז הפעילות העיקרי של הנהגת התנועה הציונית בעשור שקדם להקמת מדינת ישראל. במקביל להתעצמותה של הציונות האמריקנית, צמח והתבסס מעמדו של דוד בן-גוריון כמנהיג ציוני. ההכרה בחשיבותם של ציוני ארצות הברית הייתה אחת מאבני הייסוד של פעילותו הפוליטית בעשור שקדם לייסוד מדינת ישראל ואחד ממקורות עצמתו. בן-גוריון התנגד בתוקף לניסיונות של ההנהגה הציונית האמריקנית להשיג יתר עצמאות בפעולותיה, ובמיוחד לניסיונותיה לפעול בזירה האמריקנית ללא הכוונה והדרכה של מוסדות היישוב בארץ-ישראל. במסגרת מאבקו נגד מגמות אלה מתח בן-גוריון ביקורת נוקבת על ההנהגה הציונית. מחקרי מלמד כי לעמדתו הביקורתית של בן-גוריון כלפי ההנהגה הציונית-אמריקנית היו משמעויות ארגוניות ומבניות מרחיקות לכת. במהלך התקופות הארוכות שבהן שהה בארצות הברית ניסה בן-גוריון להבטיח יצירת מבנה ארגוני שינציח את בכורתה של ארץ-ישראל ואת כפיפותם של מוסדות הציונות האמריקנית להנהלת הסוכנות בכלל ולו עצמו בפרט. להשקפותיו של בן-גוריון בנוגע לציוני ארצות הברית נודעה השפעה מעבר להתרחשויות בשנים 1948-1938, והן מוסיפות לעצב את עמדת המחקר ההיסטורי עד לעת האחרונה. המחקר אימץ את גישתו השלילית המוצהרת של בן-גוריון כלפי הציונות האמריקנית וכלפי הנהג
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 19-42 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | מדינה וחברה |
| Volume | 2 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2002 |
IHP Publications
- ihp
- Ben-Gurion, David -- 1886-1973
- Israel and the diaspora
- Jews -- History -- 20th century
- Zionism -- United States