בין שיתוף למאבק: בן-גוריון והציונות האמריקנית בתחילת שנות הארבעים

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

ארצות הברית הייתה מרכז הפעילות העיקרי של הנהגת התנועה הציונית בעשור שקדם להקמת מדינת ישראל. במקביל להתעצמותה של הציונות האמריקנית, צמח והתבסס מעמדו של דוד בן-גוריון כמנהיג ציוני. ההכרה בחשיבותם של ציוני ארצות הברית הייתה אחת מאבני הייסוד של פעילותו הפוליטית בעשור שקדם לייסוד מדינת ישראל ואחד ממקורות עצמתו. בן-גוריון התנגד בתוקף לניסיונות של ההנהגה הציונית האמריקנית להשיג יתר עצמאות בפעולותיה, ובמיוחד לניסיונותיה לפעול בזירה האמריקנית ללא הכוונה והדרכה של מוסדות היישוב בארץ-ישראל. במסגרת מאבקו נגד מגמות אלה מתח בן-גוריון ביקורת נוקבת על ההנהגה הציונית. מחקרי מלמד כי לעמדתו הביקורתית של בן-גוריון כלפי ההנהגה הציונית-אמריקנית היו משמעויות ארגוניות ומבניות מרחיקות לכת. במהלך התקופות הארוכות שבהן שהה בארצות הברית ניסה בן-גוריון להבטיח יצירת מבנה ארגוני שינציח את בכורתה של ארץ-ישראל ואת כפיפותם של מוסדות הציונות האמריקנית להנהלת הסוכנות בכלל ולו עצמו בפרט. להשקפותיו של בן-גוריון בנוגע לציוני ארצות הברית נודעה השפעה מעבר להתרחשויות בשנים 1948-1938, והן מוסיפות לעצב את עמדת המחקר ההיסטורי עד לעת האחרונה. המחקר אימץ את גישתו השלילית המוצהרת של בן-גוריון כלפי הציונות האמריקנית וכלפי הנהג Refereed/Peer-reviewed
Original languageHebrew
Pages (from-to)19-42
Number of pages24
Journalמדינה וחברה
Volume2
Issue number1
StatePublished - 2002

IHP Publications

  • ihp
  • Ben-Gurion, David -- 1886-1973
  • Israel and the diaspora
  • Jews -- History -- 20th century
  • Zionism -- United States

Cite this