Abstract
תשומת לב מחקרית נרחבת מוקדשת לאורך שנים לניתוח הזיכרון הקולקטיבי ולייצוגים ציבוריים של העבר. דיונים בנושא מתקיימים גם בתקשורת ובספרי הלימוד. עם זאת, רק מעט נעשה כדי לבחון אם ועד כמה יש הד לזיכרון הציבורי בתודעת היחיד. לסיפר (נרטיב) שבתודעת התלמידים על אודות עברם הקבוצתי עשוי להיות תפקיד חשוב בלימוד ההיסטוריה. מידת ההתאמה של סיפר התלמידים לסיפר הרשמי שבספרי הלימוד עשויה להשפיע על יכולתם להבין את הסיפר הרשמי ולהשתמש בו ככלי תרבותי. 59 תלמידי תיכון בחינוך הממלכתי כתבו חיבורים על מדיניות "כור ההיתוך" בקליטת העלייה הגדולה בעשור הראשון למדינה. חיבורי התלמידים נותחו כדי לזהות תבניות עלילה, ייצוגי סוכן, מאפייני סיפר ועמדות מוצהרות על אודות קליטת העלייה הגדולה. המאפיינים של חיבורי התלמידים הושוו למאפיינים מרכזיים של ייצוג העלייה הגדולה בספרי הלימוד. הסיפר שרווח בחיבורים עמד בסתירה לסיפר הרשמי בספרי הלימוד והציג מבט ביקורתי נחרץ על סוגיית קליטת העלייה הגדולה. עוד נמצא שבחיבורי תלמידים ממוצא אשכנזי נמתחה ביקורת נחרצת יותר על מדיניות "כור ההיתוך" והשפעותיה על העולים המזרחים מאשר בחיבורי תלמידים ממוצא מזרחי. ממצאים אלה הם עדות לשימוש שהתלמידים עושים בזיכרון הציבורי ככלי תרבותי המסביר את המציאות בהווה. כמו כן משמש הסיפר האישי כלי למיקום עצמי של התלמיד ביחס לעבר הלאומי ולמציאות בהווה, ולעיצוב אופק האחריות של היחיד למציאות זו. (מתוך המאמר).
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 609-635 |
Number of pages | 27 |
Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
Volume | 44 |
Issue number | 4 |
State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Collective memory
- Composition (Language arts)
- High school students
- History -- Study and teaching
- Immigrant absorption -- Israel
- Israel -- Aliyah -- Social aspects
- Israel -- Emigration and immigration -- Social aspects
- Israel -- Ethnic relations -- History
- Textbooks