Abstract
במאמר זה אדון מחדש בלשונות מספר השאילתות שלוי גינצבורג פירשן בארמית ארץ-ישראלית שחדרה לספר, ובהתאמה להצעתו שהספר נתחבר על ידי רב אחא משבחא לאחר עלייתו לארץ ישראל. כנגדו טען אפשטיין שלשונות אלו הן בארמית בבלית, ואם כן אין מהן ראיה. פולמוס זה חורג משאלת מקום חיבור השאילתות להערכה כוללת של לשון הגאונים ומעמדה ביחס ללשון התלמוד הבבלי. בהמשך המאמר אביא דוגמאות נוספות לייחודה של לשון הגאונים לעומת לשון התלמוד, ואעמיד על הנטייה הקיימת במחקר הארמית הבבלית לטשטש קווי ייחוד אלה. כפי שאטען, ההבחנה בין לשון התלמוד ("הארמית הבללית הרגילה") ללשון הגאונים, מלבד משמעותה לחקר הארמית הבבלית, יש בה כדי לתרום אף לחקר עריכתו ומסירתו של התלמוד הבבלי גופו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | העברית והארמית בימי הביניים (קובץ בעריכת אליצור בר-אשר סיגל ודורון יעקב) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | האקדמיה ללשון העברית |
| Pages | 256-285 |
| Number of pages | 30 |
| ISBN (Print) | 9789654810791 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Aramaic language
- Geonim -- History
- Jews -- History -- Middle Ages, 500-1500
- Talmud Bavli