Abstract
אירועי 1929 או "פרעות תרפ"ט" הותירו צלקת עמוקה ביישוב היהודי. המאמר עוסק בשאלה כיצד התמודדה העיתונות העברית, הן עיתונות ההמון והן העיתונות המשכילה-מחנכת, עם הטראומה שהותירו מאורעות אלה; לא בשאלה של מידת אחריותם של היהודים והערבים למעשי האלימות במהלך אירועי 1929, ואף לא בוויכוח עם מחקרו של הלל כהן, הטוען שיהודי הארץ היו לא רק צד מותקף אלא גם תוקף. במאמר נבחנת התמודדותו של השיח העיתונאי העברי במהלך השנה שחלפה לאחר התרחשות האירוע, קרי בין ספטמבר 1929 לאוגוסט 1930 עם אירועי האלימות הקשים שהתרחשו בסוף אוגוסט 1929. השאלות הנשאלות הן כיצד העיתון מספר את סיפור האירוע וממסגר אותו, אם הוא מתייחס למאורעות 1929 כפוגרום מביש שיש לטשטשו ולהסתירו, או כ"קודש הקודשים של תחושת הקורבן היהודית", כפי שכינה אותו ההיסטוריון בני מוריס, שיש להבליטו ולהופכו לסמבול מגייס. כמו כן בשאלה כיצד מתייחס העיתון לנרטיבים הבריטים והערבים על אותו אירוע עצמו. במרכז המאמר עומדים שני עיתונים בעלי תפיסות עריכה ואידיאולוגיות שונות זו מזו, 'דאר היום' ו'דבר'.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 42-19 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | קשר |
| Volume | 50 |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Davar (Tel Aviv, Israel)
- Eretz Israel -- History -- 1929, Arab riots
- Hebrew periodicals -- Eretz Israel
- דאר היום (עיתון)
- דבר (עיתון)
- מאורעות תרפ"ט
- עיתונות עברית -- ארץ ישראל