Abstract
במאמר זה אבחן את התפתחות הקשרים בין התנועה הרפורמית בישראל ובארצות הברית ובין התנועה הקיבוצית. קשרים אלה, ובפרט סוכני השינוי המרכזיים - רבנים ציונים-רפורמים בולטים מן הצד האחד ושליחים של התנועות הקיבוציות בארצות הברית מן הצד האחר - הם שהביאו להקמתם של הקיבוצים יהל ולוטן. במשולב עם היבטים אידאולוגיים ותהליכים פוליטיים וחברתיים הגיעו יחסים אלו לשיאם בשנות השבעים של המאה ה-20, אך בסופו של דבר דעך המפעל המשותף. הרפורמה והציונות מייצגות שתיהן שאיפה לנורמליזציה המבקשת להכיר בהיבט הייחודי של הקיום היהודי ועם זאת לפעול להשתלבותו בתרבות המודרנית. אף על פי כן קיים מתח מובנה בין היסוד האוניברסלי של תפיסת העולם הרפורמית ובין הציונות הלאומית. הכשל המרכזי בתאוריות השונות שהציעו שילוב אפשרי בין התנועות נעוץ בהיעדר כוח מניע שיכול לחולל מחויבות מתמדת ועמוקה בשני הצדדים. מעבר לחוגים מצומצמים של 'משוגעים לדבר', לא היה במפגש די כדי להניע את התנועות ממסלולן הקבוע או לעורר התלהבות מתמשכת בקרב אנשי השורה. גם החזון של מנהיגים בתנועות הרפורמית והקיבוצית בשנות השבעים לא הבשיל לכדי מערך ארגוני שהיה בכוחו להתגבר על הזרות הראשונית בין התנועות, וכל אחת הלכה בסופו של דבר לדרכה. (מתוך המאמר) הערות: שער ג - התגובה הרפורמית: מאמץ לישראליזציה ומאבק להכרה
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | התנועה הרפורמית בישראל |
| Subtitle of host publication | מבטים על זהות ועל קהילה |
| Editors | אלעזר בן לולו, עופר שיף |
| Place of Publication | שדה בוקר |
| Publisher | מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות |
| Pages | 251-271 |
| ISBN (Print) | 9789655101485 |
| State | Published - 2022 |