Abstract
זאת בניגוד מוחלט לאופן שבו ראה הנגיד את פעולות עצמו. אך דומה שמעל הכל מרשימה העובדה, שרבות מהתבטאויותיו ה"לאומיות" המפורסמות של יהודה הלוי כבר עלו בשירת קודמיו ובפרט אצל שמואל הנגיד. אלא שלמגמתו זו לא היה המשך בשירי החול של המשוררים בני דורו כשלמה אבן גבירול, ואין צריך לומר של הבאים אחריו, כמשה אבן עזרא. ביצירתם של אלו, שכבר היו מושרשים היטב בתרבותה הרוחנית והתרבותית של ספרד המוסלמית, לא נותר מקום לארץ-ישראל ולרעיון הלאומי אלא בשירת הקודש בלבד, ואף היא בחלקה הנכבד התעלמה מעניינים אלה, בהתבססה על הגישה הפילוסופית-האוניברסלית. רב סעדיה גאון שביקש לחדש את פני הפיוט העברי הקדום, חידש גם באופן עיצובו של המוטיב הדתי-הלאומי ביצירתו והעניק ממד מיוחד למקומה של ארץ-ישראל ביצירתו הפייטנית. כן נתברר, כי בניגוד לדעה הרווחת לא נעדר זכרה של ארץ-ישראל ומקומו של הנושא הלאומי-אסכטולוגי בשירת החול העברית בימי הביניים, כלומר מראשיתה בארצות המזרח במאה העשירית ועד שמואל הנגיד. המשוררים בני תקופה זו שילבו את הנושאים הללו בתוך שירתם, וזאת כהמשך טבעי של השירה העברית הקדומה, כלומר הפיוט הליטורגי שהביע את רחשי עם ישראל בתחום הלאומי. הם עשו כן בוודאי מפני שראו בשיריהם ביטוי לעם ישראל כולו ולא רק לשכבה צרה בעם היהודי שחייתה בצל השליטים המוסלמיים, והזדהתה עמם מבחינה חברתית ורעיונית. עם זאת יש לציין, כי גם בתקופה הנידונה היו משוררים עבריים שהתעלמו כליל, או כמעט כליל מן העניין הלאומי, כגון יצחק אבן כ'לפון, בן דורו הקשיש של שמואל הנגיד וידידו. וכך בשירי העידוד שכתב לידידו הצעיר בעת שהודח מתפקידו השלטוני ונקלע לתקופה קשה מאוד בחייו, מתייחס אבן כ'לפון אך ורק ליחס שבין הנגיד למתנגדיו, בלא שיתן הקשר לאומי כלשהו לפעולותיו.
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | שלם |
Pages | 8: 33-64, תשס"ט |
Number of pages | 57 |
State | Published - 2008 |
Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Dunash ben Labrat -- active 10th century
- Eretz Israel -- In literature
- Eschatology, Jewish
- Hebrew poetry, Medieval
- Ibn Khalfun, Isaac -- active 10th century-11th century
- Mĕnaḥem ben Saruq -- approximately 910-approximately 970
- Samuel -- ha-Nagid -- 993-1056
- Saʻadia ben Joseph -- 882-942
- War poetry