Abstract
במהותו של הברוק כתרבות, כאומנות וכאופן חשיבה עומדים engano ו-desengano שמשמעותם, בהתאמה, היא הסתרה וחשיפה, אשליה והתפכחות. אלה מקופלים ברעיון הרווח בתקופה של theatrum mundi, של העולם כולו כתיאטרון, ובתוך כך משמשת המסכה, כמיטונימיה של התיאטרון, כמעין אמבלמה של הברוק כתפיסת עולם וכתודעה. הפער בין תופעה וממשות, אשליה ומציאות, הסתרה וחשיפה מהווה נושא מרכזי בפילוסופיה, בתיאולוגיה ובתודעה של בני התקופה והוא מגולם היטב בספרות, בעיקר בדרמה אלגורית, שם מופיעה הפיגורה של המסכה בעיקר בדמותה האלגורית והמטא-ספרותית. אל מול המסכה כאלגוריה תיאולוגית, פילוסופית ואסתטית עומדת המסכה בדמותה המחולנת בסוגת הנובלה, כאלמנט משחקי-חתרני המגולם בהפקעה נקודתית ומדויקת של נורמות חברתיות, כשהמרחב המופקע "מוקף" במרחב שבו ממשיכים לחול חוקי המשחק הרגילים, המסכה יוצרת דיסוננס פרודוקטיבי: היא יוצרת אפשרויות נרטיביות רבות ומבט רפלקטיבי וביקורתי על החברה. המאמר מראה את הפער בין המסכה כאמבלמה של התקופה לבין דמותה המחולנת בנובלה ומביא שורה של דוגמאות מנובלות ספרדיות מהמאה ה-17 שבהן למסכה יש תפקיד. המאמר בוחן את הפונקציות והשימושים שנעשים במסכה, הן כחושפות מציאות חברתית היסטורית, שבה נפוצה המסכה כאביזר שימושי, והן ככלי נרטיבי להנעת עלילה ולהבניית סיפור. כך משמשת המסכה לצורך העברת מסרים אנונימיים, ביצוע מעשים אסורים, פשעים ומעשי נוכלות בלי להתגלות; מיסוך בשירות המתירנות או האהבה, עטיית מסכה לצורך היפוך תפקידים מגדרי או לניכוס של תכונות המין השני, מסכות בשירות האהבה, ולבסוף בשירות הסתרת הזהות האתנית-דתית-ייחוסית. דוגמאות אלה ממחישות את האופן שבו המסכה - כמבנה על של הברוק, כמבנה פילוסופי-תיאולוגי, כמתח בין מהות וצורה, אמת ושקר, תופעה וממשות - מוחלת בסוגת הנובלה על המרחב החברתי. הופעת המסכה במרחב זה מדגישה את הפער בין האדם לפרסונה הציבורית שלו, בשעה שלא נותר זכר למבנה העומק האלגורי שלה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 31-54 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | דפים למחקר בספרות |
| Volume | 23 |
| State | Published - 2021 |
IHP Publications
- ihp
- Allegory
- Baroque literature
- History, Modern -- 17th century
- Masks
- Novelle
- Spanish literature