אמונה וארכאולוגיה במאה השבע עשרה: על מוסד הבישופות בין אסיה לאנגליה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בהיסטוריה של הלמדנות הכנסייתית בעת החדשה המוקדמת. עתה ברור לנו יותר מאי פעם עד כמה התמסרו חברי 'רפובליקת המשכילים' לעיסוק בהיסטוריה הטקסטואלית והחומרית של הנצרות, ועד כמה היו מחויבים לנושא. חקר הכנסייה הן כמוסד הן כרעיון העסיק את מיטב המוחות של אירופה, ולא בכדי. הכרכים העבים שכתבו, עמוסי טבלאות, תאריכים ומפות, כיום עשויים להיראות כגיבוב של למדנות סרק. אך כרכים אלה הציגו גרסאות שונות של העבר הנוצרי, עבר שעמד במוקד ויכוחים ומחלוקות קשות על רקע תהליכי הרפורמציה והפלגנות הדתית שאפיינו את התקופה. המשמעויות הדתיות והפוליטיות שהיו למחקרים כאלה היו מרחיקות לכת וברורות לכל המעורבים בני הזמן. יחד עם העיסוק בנצרות, גם חקר הדתות האחרות או 'דת' כמושג כללי, ניכר מאוד בעיסוקם הלמדני. במאמר זה ברצוני להאיר את התופעה הכללית הזאת באמצעות מקרה אחד מסוג זה: מסעות התגלית של קבוצת אירופים, אנגלים בעיקר, בסוף המאה השבע עשרה, אל שבע הכנסיות של אסיה הנזכרות בשלושת הפרקים הראשונים של חזון יוחנן, או האפוקליפסה, הספר החותם את הברית החדשה. הפסיעה שלנו בעקבות מסעות עבר אלה חושפת שלב עלום בהתפתחות הארכאולוגיה הנוצרית של אזור הלבאנט ופותחת צוהר לעבר מארג של רגישויות דתיות, פוליטיות ואנתיקווריות שמשמעותו המלאה מתבררת רק בהקשר של אנגליה בת הזמן. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)5-30
Number of pages26
Journalהיסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית
Volume42
StatePublished - 2018

IHP Publications

  • ihp
  • Anglican Communion
  • Christian pilgrims and pilgrimages
  • Christianity -- Historiography
  • Church
  • Church buildings -- Turkey
  • Church history -- Modern period, 1500-
  • East and West
  • History, Modern -- 17th century
  • New Testament -- Apocalypse
  • Rycaut, Paul -- 1628-1700
  • Tourism -- History
  • Turkey -- Antiquities

Cite this