אמון מוסדי במצבי משבר תהומי: מגפת הקורונה כחקר מקרה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מגיפת הקורונה העמידה את העולם בפני החלטות מכריעות. ממשלות רבות ניצבו, ועודן ניצבות, בפני הדילמה הנוגעת להתמודדות עם המגיפה באופן שמאזן בצורה אופטימלית בין בריאות הציבור לבין הכלכלה. במהלך משבר כה מורכב, משמעת האזרחים ונכונותם לעמוד במגבלות המושתות עליהם היא חיונית. דוקטרינת אמון הציבור גורסת כי שיתוף הפעולה של הציבור עם החלטות השלטון מבוסס בעיקר על האמון במקבלי ההחלטות, ובמיוחד בממשלה ובמשרד הרלוונטי (משרד הבריאות). במחקר אורך שהתבצע בחודשים האחרונים עשינו שימוש בסקרים בארבעה שלבים שונים: מתחילת הסגר הראשון באפריל 2020 ועד הכניסה לסגר השני בספטמבר 2020 . עקבנו אחרי אמון הציבור במוסדות השלטון, מידת ההקפדה על כללי ההתנהגות בכל תקופה רלוונטית ואחרי רווחת אזרחי המדינה, כפי שהם חווים אותה. ברצף הסקרים השתתפו 975 אזרחים, המייצגים את הציבור בישראל (287 מהם היו שותפים לשלושהמבין ארבעת הסקרים). הממצאים מעידים כי רמת האמון הלכה וירדה באופן עקבי במהלך התקופה. לעומת זאת, רמת ההקפדה על הכללים לא פחתה יחד עם דעיכת האמון. אמון היה קשור להקפדה על הכללים בתחילת התקופה, אך בהמשך לא נמצא כמנבא משמעותי לשיתוף פעולה עם המגבלות שהושתו על הציבור. הגורם שנמצא קשור למידת ההקפדה על הכללים היה תפיסה עצמית כאזרח שומר חוק, כמו גם מידת החשש האישי לבריאות. כפי שעולה גם ממחקרים אחרים, אמון משחק תפקיד מרכזי בתחילתו של משבר, וככל הנראה יהיה חיוני ביותר גם בעת היציאה ממנו. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)6-15
Number of pages10
Journalהרבעון לחקר ארגונים וניהול משאבי אנוש
Volume5
Issue number2
StatePublished - 2020

IHP Publications

  • ihp
  • COVID-19 (Disease)
  • Israel -- Politics and government
  • Public opinion polls
  • Trust
  • Trust -- Social aspects
  • אמון הציבור
  • ממשלת ישראל
  • משרד הבריאות
  • סקרי דעת קהל
  • קורונה (מחלה) -- היבטים חברתיים

Cite this