Abstract
כאשר מנסים להסתגל לסביבה החברתית המשתנה ללא הרף, בני אדם נדרשים להחליט ממי הם יכולים ללמוד בביטחה ומי עלול להטעות אותם. כדי להתמודד עם אתגר זה, הטבע העניק לנו יכולת מתוחכמת: היכולת לפתוח את עצמנו ללמידה בנסיבות מסוימות ולהיסגר תחת אחרות. יכולת אבולוציונית זו לזהות נכונה אחרים כאמינים, ולכן להסתמך על המידע שהם מעבירים כרלוונטי אישית וניתן להכללה, נקראת אמון אפיסטמי. אמון איסטמי מאפשר לאנשים להפיק תועלת מתקשורת חברתית חיובית, תוך שהם נמנעים מלהיות מולכים שולל. בעוד החשיבות של אמון אפיסטמי מבוסס היטב בדיסציפלינות אחרות, היא חדשה למדי לתחום הפסיכותרפיה. פסיכותרפיה נחשבת כהקשר שבו עשויה להתפתחת סקרנות אמיתית לגבי העצמי והאחרים ,ולכן היא מעודדת את היכולת ללמוד ולהסיק מהקשר בין-אישי אחד לאחד. יישום המושג "אמון אפיסטמי" לתחום הפסיכותרפיה הניב תשומת לב תיאורטית וקלינית רבה, אך רק ממצאים אמפיריים בודדים לגבי האופן שבו הוא בא לביטוי בטיפול. אחת הסיבות העיקריות היא היעדר אופרציונליזציה וכלי מדידה ספציפיים, הרלוונטיים להקשר הטיפולי. במאמר הנוכחי נסקור את הידע הקיים בספרות הנוגע לאמון אפיסטמי בתחומי מחקר שונים ואת ההנחות התיאורטיות לגבי מרכזיותו בפסיכותרפיה וכן ציע אופרציונליזציה בהתאם. היכולת למדוד אמפירית אמון אפיסטמי בתוך ההקשר הטיפולי עשויה לקדם משמעותית את הידע וההבנה שלנו בתחום. (מתוך המאמר)
Translated title of the contribution | Epistemic Trust In Psychotherapy: Theory, Research and Clinical Implication |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 76-80 |
Number of pages | 5 |
Journal | שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה |
Volume | 37 |
Issue number | 1 |
State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Knowledge, Theory of
- Psychotherapy
- Trust