Abstract
המאמר עוסק בבעייתיות הסוציו-משפטית הטמונה בנוהג החלתה של דוקטרינת הקינטור בהקשר של הדפוסים הייחודיים של רצח בנות זוג, כמו גם על מניעיהם. דוקטרינת הקינטור אשר מעוגנת בסעיף 301(א) לחוק העונשין, מסייגת את המעשים שייחשבו כרצח בכוונה תחילה למקרים שבהם לא "קדמה התגרות בתכוף למעשה", ומתפקדת על כן כיסוד השולל את קיומה של ה"כוונה תחילה" הדרושה להוכחת היסוד הנפשי ההכרחי לשם הרשעה ברצח. טענה מרכזית של המאמר הינה כי לאור המאפיינים הקרימינולוגיים הייחודיים לדפוסי רצח בנות זוג (הנסיבות, המניעים ומאפייני הרוצחים), מתבקשת התייחסות מובחנת וטיפול סוציו-משפטי מותאם וממוקד בכל הקשור להחלת דוקטרינת הקינטור בהקשר זה. במאמר יוצע תיקון חקיקתי אשר מכוון לנסות למגר את תופעת רצח בנות הזוג, ככל שנסיבותיה ומאפייניה קשורים לדוקטרינת הקינטור כפי שהתפתחה בישראל. התיקון יתמקד בסעיף 301 לחוק העונשין ויציע כי לכל הפחות תסויג טענת הקינטור באופן קטגורי וסטטוטורי, בכל הקשור להחלתה בנסיבות של קינאה מינית ו/או רצונן של בנות הזוג להיפרד ולסיים את הקשר האינטימי. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 205-232 |
Number of pages | 28 |
Journal | חוקים: כתב עת לענייני חקיקה |
Volume | 6 |
State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Criminal law -- Israel
- Criminal liability
- Murder
- Teasing
- Women -- Violence against