Abstract
חיה שחם פתיחה בשנת 1978 זכה עמוס עוז בפרס ברנר על ספרו הר העצה הרעה . תקנון הפרס קובע , בין היתר , כי הפרס נועד לספר 'בעל גוון ציבורי חברתי ברוחו של ברנר . ' חבר השופטים , שהעניק את הפרם לעוז , לא נימק את החלטתו , אולם אין ספק שמכל הספרים שכתב עוז ער 1978 זהו הספר ה'ברנרי' ביותר . משלוש הנובלות הנכללות בספר - 'הר העצה הרעה , ' 'אדון לוי' הגעגועים' - זכתה זו האחרונה לתגובות המעטות ביותר מצד הביקורת . את הסיבה לכך ניתן לתלות במיקוד עניינו של הקורא בעיקר בסיפור האהבה שבין הד"ר עמנואל נוסבאום לגברת ד"ר הרמינה אוסואלד , זאת באמצעות הנימה הלירית וידויית של הסיפור ובאמצעות תבניתו האפיסטולרית - תבנית רומן המכתבים בנוסח 'ייסורי ורטר הצעיר . ' אפיונים אלה של הטקסט , הנמצאים בחזיתו , מושכים את הנמען , כביכול , אל עבר הטריוויאלי , התופס למראית העין נפח נכבד בסיפור , ומסיטים את תשומת לבו מהיבטים אחרים שלו , שאינם מתגלים במבט ראשון . בין היתר נעדרת מן התגובות המעטות שלהן זכה הסיפור הבחנה כלשהי בזיקה בין 'געגועים' ליצירתו הארץ ישראלית של ברנר בכלל , וליצירתו 'מכאן ומכאן' בפרט
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 476-489 |
| Journal | עיונים בתקומת ישראל |
| Volume | 9 |
| State | Published - 1999 |
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver