אירועים שטפוניים ושינויים במערכת הפלנימטרית של הירדן העליון לאורך 40 שנה

גיאויות שטפוניות גורמות ליצירת שיווי משקל חדש של המערכת המורפולוגית הנהרית, אחרי שהן עוברות את הסף הקודם ויוצרות תנאים חדשים המתאימים לאירוע השיא החדש. בירדן העליון נערך ניטור שדה החל מ-1969 עד 2004, בכדי לעקוב אחרי ההשפעה של הגיאות הקטסטרופית של 1969, שהייתה בעלת תקופת חזרה של 1:100 שנים, ולנתח את היחס בין המשטר ההידרולוגי של הירדן, הסעת הבולדרים ושינויים מורפולוגיים באפיק. העיצוב המורפולוגי בעקבות הגאות של ינואר 1969 באפיק הירדן העליון נשמר כמעט ללא שינוי משמעותי עד לגאות של פברואר 2003, ובה חל שינוי מוחלט של מורפולוגיית האפיק במורד האזור הקניוני. בין 1969 עד 2003, התרחשו 4 גיאויות שהיו מסוגלות להסיע כמעט כל גדלי הבולדרים באפיק, כולל גושים של 1,000 מ"מ גודל של הציר הבינוני של הבולדר. באותה תקופה לא התרחש שינוי משמעותי של מורפולוגיית האפיק שנשאר דומה בממדיו לאפיק שנוצר באירוע המעצב של 1969, כפי שנקבע בחתכים חורים באפיק. הגאות של פברואר 2003 הייתה השנייה בעוצמתה ב-34 שנות מדידה, וכנראה גם לתקופה ארוכה יותר של מאות שנים, שבהן האגם וביצות החולה היו גורם ממתן בהעברת ספיקות השיא של הירדן מחלקו הצפוני אל אזור הקניון עד הכנרת. קטע האפיק הנחקר התמלא בבולדרים ושינה לחלוטין את מהלכו, תוך השקעה של מטר עד שניים של גרופת גסה בכל המישור האלוביאלי מצפון לגשר הדודות. האפיק המערבי הפך להיות האפיק העיקרי, והיותו ערוץ צר ועמוק אפשר הגברת הספק הזרימה (Stream Power) והסעת בולדרים גדולים ללא השקעתם. הגלישות במורדות הקניון פעלו בחורף 2003 ללא שינויים מורפולוגיים ניכרים. באזור פארק הירדן במורד אזור הפזרות, נגרם נזק משמעותי למבנים וכבישים. שיעורי הזמן במחקר זה שונים מטווחי הזמן הגאולוגי ומרבית התהליכים הגאומורפולוגיים שאורכים מאות או אלפי שנים. ניתן לסכם שהשינויים הגאומורפולוגיים בירדן העליון הם בין הבולטים ביותר בנופים הטבעיים של הארץ בעשרות השנים האחרונות (תקציר מתוך המאמר). מאמר זה הופיע גם בקובץ "מאזור לסביבה: ארבעים שנות מחקר גיאוגרפי באוניברסיטת חיפה", בעריכת יורם בר-גל ומשה ענבר, 2005.