Abstract
קבלת דיאגנוזה של מחלה מסכנת חיים, ובכלל זה "סרטן", מעלה מיידית שאלות בנוגע לעצם הקיום הפרטי, והפחד משתק ובלתי נמנע. ישנה טענה פילוסופית וטיפולית כי היכרות עם המוות מעמעמת מעוקצו, וכי על מטפלים להפוך רמזים לחרדת מוות לגלויים. ניתן לשער כי פסיכודרמה, כטיפול בפעולה, עשויה לתרום להתמודדות עם "אימת המוות" בכך שיש לה את הכלים להפוך אימה זו לפחד קונקרטי. חיבור זה בודק את ההשערה הזו ומתאר דינאמיקה בקרב קבוצת מטופלות סרטן שבכולן, למעט אחת, המחלה נמצאת ב'רמיסיה' (הפוגה). הרצון 'לעבור הלאה', ולחזור לשגרת החיים שלפני המחלה, מתנגש עם החששות שהיו ועודם, ועם האפשרות להעניק משמעות מעודכנת לקיום, אל מול ייתכנות המוות האישי. על רקע זאת, מתוארות גם תובנות אישיות וטיפוליות הממחישות מעט מהמורכבות שבהנחיית קבוצה מסוג זה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | בין המילים |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Cancer -- Patients
- Case studies
- Death -- Psychological aspects
- Drama -- Therapeutic use
- Group psychotherapy
