"אימא זאבה": אימהות לחיילים בין המרחב הפרטי לציבורי

אורית ברשטלינג, רוני סטריאר

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

השיח הפסיכואנליטי-האדיפלי והדימויים התרבותיים הרווחים על האם המסרסת והבן החלש וחסר העצמאות תופסים על פי רוב כקונפליקט יחסי קרבה הדוקים בין אימהות לבנים. גישה מסורתית זו מזהה את הגבריות ההטרו-נורמטיבית עם התנתקות והתרחקות מהאם ועם התכחשות לתכונות הנשיות המיוחסות לה. הציווי החברתי של נפרדות פיסית ופסיכולוגית של הבן מאמו, לצורך החניכה לגבריות, מודגש בחברה הישראלית גם בעת יציאתו של הבן מהבית אל השירות הצבאי. העיון בספרות על נושא זה חושף את חלקו של הצבא בקיטוב בין המגדרים ובצמצום יכולת ההשפעה של האם, הנותרת בשפה חסרה לנוכח עולם זה של גברים. ואולם במחקר זה, המבוסס על 30 ראיונות עומק עם אימהות ובניהן הבוגרים, המגדירים את הקשר ביניהם כקרוב מאוד, נגלית תמונה מורכבת יותר מהחלוקה הדיכוטומית בין הגבר החייל לאם המושתקת. רוב המשתתפים והמשתתפות מתארים את הצבא, המזוהה כאתר חברתי המדיר מתוכו את האם, דווקא כמרחב שעשוי לחזק את הקשר הדיאדי ולמתן את הקונפליקט הנובע מיחסי הקרבה בין בן לאמו. אמנם הצבא משמש "שומר סף" המעודד נפרדות דרך הרחקת האם וחיזוק האחווה הגברית, אבל בה בעת רוב המשתתפים והמשתתפות מתארים התקרבות מיטיבה, ודבריהם מעמידים את הצבא כמרחב לגיטימי למעורבות הולכת וגוברת של האם בחיי בנה. בעידן של זהויות מגדריות נזילות ושל שיח משתנה על טיבה של גבריות מתאפשר, לטענתנו, לחיילים לגלות חולשה, להפגין היזקקות ולהתקרב אל האם, ואילו היא מצדה מותחת את פרקטיקות האימהות אל תוך המרחב הצבאי. כך מיטשטשים הגבולות בין הזירה הפרטית לציבורית, בין הגברי לילדי ובין דימוי הלוחם האקטיבי לדימוי האישה הפסיבית הנותרת מאחור. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)137-156
Number of pages20
Journalביטחון סוציאלי
Volume103
StatePublished - 2018

IHP Publications

  • ihp
  • Armies
  • Civil-military relations
  • Men
  • Mothers
  • Mothers and sons
  • Mothers of soldiers
  • Sex
  • Soldiers

Cite this