אחריות כסולידריות

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

אחרוּת היא לכאורה אחד הגורמים המעכבים ביותר, לפחות בחברה הישראלית, את אפשריותה או קיומה של סולידריות אשר מבוססת על מונחים מדומיינים כמו "אחדות", "גיבוש" ו"לאום". אי לכך, נוטה החברה הישראלית להציג את ה"אחרות" כ"שונוּת". ומי מסמן את השונה? ההגמון השולט על מנגנוני הסימון וגם הקבלה, הוא הפריבילגי שבידו היכולת לקבוע את עצמו כ"נכון" או "ראוי". בו-זמנית הוא גם מייחד למי שאחר ממנו את התואר "שונה" וקובע את מנגנוני קבלתו או אי קבלתו כחלק מפעולות החסד שמפעיל ההגמון. הסולידריות מאוימת יום יום ושעה שעה על ידי אי-היכולת הבסיסית להכיל את ה"אחרות" של עצמנו ואת ה"אחרות" של ה"אחר". הדרישה מאיתנו להשתייך לשבט ("בית", בלשונו של הפילוסוף אילן גור זאב), לעדה, ללאום, ולהיות חלק מהם, עומדת בניגוד יסודי לאופציה שמציע לנו הפילוסוף היהודי עמנואל לוינס.
Original languageHebrew
Pages (from-to)319-322
Number of pages4
Journalדברים
Volume10
StatePublished - 2017

IHP Publications

  • ihp
  • Israel -- Social conditions
  • Lévinas, Emmanuel
  • Other (Philosophy)
  • Solidarity
  • האחר
  • ישראל -- חברה
  • לוינס, עמנואל -- 1906-1995
  • סולידריות

Cite this