Abstract
העצמי המוסרי האוטונומי הנדרש לאזרחות דמוקרטית ליברלית לא יימצא ברציונליות האוניברסלית של קאנט או בתבונה הציבורית של רולס, אלא במסורות המוסריות, הדתיות והרוחניות המוצקות, המציעות ראייה קונקרטית המסבירה מיהו אדם טוב ואיך יש לחיות בחברה צודקת על בסיס ערכים אשר נרכשו באמצעות יחסי סובייקט–סובייקט, הן בין בני אדם - הורים וילדים, מורים ותלמידים, ילדים וחבריהם - והן בין תלמידים לבין המסורות שאליהן הם אמורים להתקבל. מסורות אלה צריכות להתייחס לחלשים ולמדוכאים באמצעות קידום חברה צודקת, שוויונית וטובה יותר, והן צריכות לשאוף לאפשר לצעירים לגלות גרסאות טובות יותר של עצמם - לראות את עצמם ואת החברות שהם חיים בהן כפי שאל דינמי היה רואה אותן, ולא כפי שהיו רואים אותן בני אדם מושלמים או חברות אוטופיות. לראות את עצמם כבני אדם וכקהילות טובות השואפות להשתפר. בהשקפה כזאת, חינוך דתי, כמו גם צורות אחרות של חינוך מוסרי ואתי, אינו רק מורשה או נסבל בדמוקרטיה ליברלית; הוא נמצא בעיקרו ובמרכזו של כל הדרוש לחנך אזרחים דמוקרטים עצמאים באופן מוסרי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | אוטונומיה וחינוך: היבטים ביקורתיים (קובץ בעריכת שילה שיינברג) |
| Place of Publication | ישראל |
| Publisher | רסלינג |
| Pages | 83-92 |
| Number of pages | 10 |
| State | Published - 2008 |
IHP Publications
- ihp
- Authenticity (Philosophy)
- Autonomy (Psychology)
- Democracy
- Distributive justice
- Education -- Philosophy
- Interpersonal relations
- Liberalism
- Liberalism -- Moral and ethical aspects
- Religious education
- Self (Philosophy)